#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביחיד שקיבל תענית בשביל חולה ואח""כ נתרפא או מת?"	"המרדכי ס""ל דא""צ להשלים התענית אלא אם כבר התענה עד חצות, אבל קיי""ל כמשמעות רש""י ורוב ראשונים דבכל אופן צריך להשלים התענית, וביאר הרא""ש דע""י קבלתו רוצה שתפילתו תהיה מקובלת וממילא ליכא נפק""מ אם נתרפא אח""כ (ב""י, מ""ב ס""ק ג') [ואע""פ דאנן סהדי דלא נדר אלא בשביל שיתרפא מ""מ הוי דברים שבלב ואינם דברים (ט""ז ס""ק א')], וממילא אם קיבל להתענות כמה תעניתים צריך להשלים כולם (מ""ב ס""ק ד') [ומבואר ביו""ד (סי' ר""כ) דכל זה כשקיבל התענית או הצדקה בלא תנאי אבל אם התנה דוקא אם יחיה פלוני ומת א""צ להשלים נדרו (מ""ב שם) {ונראה דבעת צרה טוב ליתן מעט לצדקה וגם להתנות שאם ניצל יתן עוד לצדקה}]"	סימן תקסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור שקבלו להתענות בשביל חולה 1) ונתרפא 2) ומת?	"1) אם נתרפא קודם חצות תו אין צריכין להתענות [ואפ""ה אם התלמידי חכמים ורוב הציבור רוצים להשלים אין היחיד יכול לפרוש מן הציבור (תרוה""ד, שו""ע)], אבל אם נתרפא אחר חצות צריכין להשלים התענית [דחצות הוא זמן סעודת ת""ח וקודם חצות עדיין לא התחיל התענית (מ""ב ס""ק ו')] 2) הר""ן ס""ל דה""נ א""צ להשלים התענית קודם חצות, אבל הרא""ש ס""ל דאפי' קודם חצות צריכים להשלים התענית, והמחבר משמע דמחמיר כהרא""ש, אבל הלבוש והמג""א (ס""ק א') מקילין כהר""ן, והט""ז (ס""ק א') ע""פ הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') ס""ל דהמחבר נמי ס""ל כהר""ן [ונקט ציור שנענו לרבותא דאפי' בנענו וכ""ש כשמת א""צ להשלים התענית (שעה""צ ס""ק ו') א""נ אין רצונו להזכיר דבר רע (ערוה""ש סעי' א')], והנהר שלום ס""ל דאפי' להר""ן יש מקום להחמיר דאולי לא אמרינן לב ב""ד מתנה אלא כשנענו ששמחה היא להם (שעה""צ ס""ק ח'), ולמעשה המ""ב (ס""ק ה') הביא השתי דעות בלא הכרעה, והערוה""ש (סעי' ג') מקיל"	סימן תקסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברא לחלק בין יחיד וציבור?	"1) הב""י הביא המרדכי בשם הראבי""ה דבאמת ליכא חילוק ביניהם ובשניהם קודם חצות א""צ להשלים [ולא קיי""ל כוותיה]<br>2) הראב""ד תי' בציבור לירידת גשמים לאחר שירדו הגשמים שוב אין צריך להם משא""כ ביחיד בשאר צרות כל שעה צריך רחמים שלא תחזור [והשיג עליו הרא""ש דבגשמים אפי' אם לא ירדו להם כל צרכן אוכלים ושותים ואומרים הלל אע""פ שעדיין צריכים עוד גשמים]<br>3) הרא""ש תי' דציבור צריכים לומר הלל מתוך שמחה וכרס מלאה [ולפי""ז במת החולה אפי' הציבור צריכים להשלים התענית] (מג""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ז', מ""ב ס""ק ה') {ולכאורה בנדרי צדקה אפי' אם נתרפא קודם חצות צריכים להשלים נדרם ליתן צדקה, עי' פמ""ג (מש""ז ס""ק א')}<br>4) הר""ן ומגיד משנה תרצו דהקילו בציבור משום טרחא דציבורא א""נ משום לב ב""ד מתנה עליהם [ולפי""ז כפשוטו יש להקל אפי' כשמת החולה] (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א' וס""ק ה', שעה""צ ס""ק ח')<br>5) {לכאורה מצי למימר דדוקא ביחיד אמרינן דמכוין דבזכות קבלתו תהיה תפילתו מקובלת (וכמ""ש למעלה ומהרא""ש ומ""ב ס""ק ג') משא""כ בציבור אינו אלא ע""י התענית גופא, וצ""ב למה לא כתבו הראשונים חילוק זה, וכ""ת דס""ל דאפי' בציבור רוצים שתתקבל תפילתם מחמת קבלתם א""כ תו לא מצי להקל מפני טרחא דציבורא, וצ""ע}"	סימן תקסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר קבלתו שמע שכבר עברה הצרה מקודם קבלתו?	"כתב התרוה""ד דהיה קבלה בטעות ומותר בלא התרת נדרים (שו""ע), אבל אם עברה הצרה אחר הקבלה קודם שהתחיל להתענות אינו בטעות וצריך להשלים נדרו (מ""ב ס""ק ז')"	סימן תקסט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להחמיר להשלים ע""י תלמידי חכמים ורוב ציבור?"	"כתב התרוה""ד דבמקום טעות בקבלתם אין מקום להחמיר כלל חוץ מפעם אחת דהיה בסוף היום ושמעו שהיה קבלה בטעות ואפ""ה קראו בתורה והתפללו מנחה מפני שהעריב היום כ""כ לא חששו למילתא (ב""י, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט') {ואולי מי שנדר ליתן ח""י דולר כל חודש לשנה ובסוף השנה נודע לו שהיה קבלה בטעות אפשר שיש מקום להשלים נדרו, אולם יש לחלק דהכא צריכים להחזיר לו כל המעות מכל השנה}"	סימן תקסט סעיף ב		
